ליל NBA מוצלח ודרמטי נוסף מאחורינו, בו קליבלנד יוסטון ובוסטון המשיכו לנצח, ומלו הפסיד לחברים לשעבר.
שארלוט הורנטס (19-10) 91 – פורטלנד טרייל בלייזרס (13-16) 93
שניות הסיום בשארלוט: במצב של 92-91 לזכות האורחת, קמבה ווקר (14 נק') חוטף את הכדור ורץ לצעד וחצי. ואז בא אל פארוק אמינו…
https://www.youtube.com/watch?v=gcSEPodkCLM
גמור? ממש, אבל ממש לא.
סי ג'יי מקאלום החטיא אחת מהקו, ונתן הזדמנות להורנטס להשוות או לקחת את ההובלה.
למזלה של האורחת, ווקר החטיא פעם נוספת, כשגם פרנק קמינסקי וג'רמי לאמב לא מצליחים לתקן.
אל פארוק אמינו נשלח אל הקו 3 שניות לסיום, והחטיא פעמיים, אך קמבה ווקר החטיא פעם נוספת עם הבאזר.
את המנצחת הובילו מקאלום עם 25 ולילארד עם 18 ו-11 אס'.
ניו יורק ניקס (13-16) 111 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (15-14) 96
בתחילת העונה מייקל ביזלי השווה את עצמו לכרמלו אנטוני, כשאמר שהוא סוג של מלו בצד ההתקפי.
בהיעדרו של פורזינגיס הפצוע, ביזלי הראה שבערב נתון הוא יכול להיות טוב יותר מהמקור עצמו.
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/56867433/854232052.0.jpg)
30 נק' היו לפורוורד המוכשר, כשקורטני לי מסייע עם 20 משלו.
בכלל, הניקס קלעה מצוין מהשדה (55%, 14 מ-23 מהשלוש), ותסכלה פעם אחר פעם את הגנת אוקלהומה העייפה.
איך היה מלו? בקאמבק שלו לגארדן, מלו פתח מצוין ונראה בדרך למשחק ענק, אך נתקע על 12 נק' בלבד, בעוד ווסטברוק (25 נק') ופול ג'ורג' (20 נק') לא הצליחו לחפות עליו.
קליבלנד קאבלירס (8-22) 109 – יוטה ג'אז (16-14) 100
מי יכול לעצור את קליבלנד?
ניצחון ביתי נוסף לקאבס, שנהנתה מערב אדיר נוסף של לברון ג'יימס, עם טריפל דאבל מס' 60 בקריירה (29 נק', 11 ריב' ו-10 אס'), אחד יותר מלארי בירד.
לאב הוסיף 15 נק', וגם הרוקי קודי אוסמן סחט תשואות עם 10 נק' משלו.
מהצד השני, הרוקי של יוטה (שתחסר את גובר לחודש הקרוב), דונובן מיטצ'ל, המשיך להצטיין עם 26 נק' (11 מ-16 מהשדה), שלא הספיקו בערב בו גם דרק פייבורס נעדר.
יוסטון רוקטס (4-24) 115 – מילווקי באקס (13-15) 111
עוד ערב בעבודה להארדן (31 נק') ופול (25 נק'), שהובילו את הרוקטס לניצחון מצוין נוסף, הפעם על חשבון הגריק פריק (28 נק', 9 ריב') וחבריו לבאקס, שסופרת כבר 3 הפסדים רצופים…
מיאמי היט (14-15) 90 – לוס אנג'לס קליפרס (17-11) 85
שיא קריירה של ג'וש ריצ'ארדסון עם 28 נק', סייע למיאמי להשיג ניצחון חשוב, ועל הדרך לסדר לאריק ספולטרה ניצחון 455 בקריירה, יותר מכל מאמן אחר של מיאמי לפניו. יופי של הישג למאמן.
מינסוטה טימברוולבס (13-17) 106 – פיניקס סאנס (21-10) 108
אוי מינסוטה מינסוטה…
הקבוצה של ת'יבודו ככל הנראה תגיע לפלייאוף העונה, אבל עד אז היא פשוט חייבת להשתפר.
בלילה נוסף בו כל שחקני החמישייה שיחקו למעלה מ-35 דק', זה לא הספיק לניצחון, ועוד מול אחת הקבוצות היותר חלשות העונה.
דרגאן בנדר וטרוי דניאלס הובילו את הסאנס עם 17 נק' כ"א מהספסל, כשהמצטרף הטרי אייזאה כנען תורם 15, כולל 3 קליעות עונשין מוצלחות בשניות הסיום, שסידרו יתרון 2, שהספיק לניצחון לאחר החטאות של ג'ימי באטלר.
את המפסידה הוביל די כרגיל טאונס עם 28 נק' ו-11 ריב', כשגיבסון מוסיף 18 נק' ו-10 ריב', ובאטלר מסיים עם 17.
סן אנטוניו ספרס (10-20)98 – דאלאס מאבריקס (22-8) 96
במפגש האחרון ביניהן העונה, דאלאס כבר חשבה שהיא בדרך לאזן את הסדרה העונתית, לאחר שהובילה לאורך כמעט כל המשחק, כולל הפרש דו ספרתי ברבע הרביעי.
אלא שגם ללא קוואי לנארד שקיבל מנוחה, לספרס עדיין יש שחקן קסום אחד, מאנו ג'ינובילי…
12 נק' היו לארגנטינאי הוותיק, כאשר את ה-2 האחרונות שלו הוא קלע 3 שניות לסיום.
לאחר שווסלי מת'יוס החטיא בהתקפה הבאה, הספרס סימנה לעצמה W נוסף, וסל ניצחון נוסף לרזומה הלא נגמר של מאנו.
אלדריג' הוביל את טור הקלעים עם 22 נק' ו-14 ריב', כשבדאלאס דירק נוביצקי תרם 19 נק', וראה את בן ארצו מקס קלבר קולע שיא קריירה של 21 נק' ב-90% מהשדה.
ממפיס גריזליס (21-9) 93 – בוסטון סלטיקס (7-25) 102
רבע ראשון קטלני של הסלטיקס (12-31) הלך לאיבוד לאחר התעוררות של המארחת, שאפילו הובילה בתחילת הרבע הרביעי.
אלא שלמרות 30 של גאסול ו-25 של טייריק, לממפיס לא הייתה תשובה לריצה של הסלטיקס ברבע האחרון, בדרך לניצחון ה-25 שלה העונה, יותר מכל קבוצה אחרת.
קיירי הוביל עם 20, כשג'ייסון טייטום הנפלא המשיך להצטיין עם 19 נק'.
תודה רבה.
קלילבנד ממשיכים להבריק התקפית ולהביך הגנתית. מיטשל יופי של שחקן.
שמו הפרטי של אוסמן הוא צ'די. 🙂
בוסטון עושים אותי אופטימי וגורמים לי להאמין שהעתיד ירוק.
יוסטון מאד מרשימים. לא הייתי מתרגש מהביצועים הפחות טובים של הארדן במשחק הזה – הוא כבר לא ילד ו-B2B עלול להשפיע עליו.
בנוסף, הוא שיחק עם כאבים בברך השמאלית וכמעט ולא עלה לשחק בכלל (הוגדר לפני השמחר כ-game time decision)
מקווה שהוא לא סתם שוחק את עצמו..
נהניתי מלקפוץ ממשחק למשחק, ונהניתי לקרוא סקירות מדוייקות וישר לעניין.
כל הכבוד לרון, אחד מכוכבי האתר.
סיקור תמציתי מאוד,תודה.היה ברור שנפסיד היום לניקס, בק טו בק אחרי 3 הארכות זה מתכון בטוח להפסד.
יש לך איזה ביסלי אחד? אז תביא עוד במבה…
זה שחקן שיכול ביום נתון לטחון אותך וביום אחר להסריח את הפרקט ולהתחיל מכות… יום עסל יום בסל.
אמא של לברון בסביבה?
https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%89mile_Mbamba
בתאבון
אמא של לברון זה דלונטה ווסט
אמא של לברון זה דלונטה ווסט
אימא של לברון זה כל כך הרבה יותר מדלנטה ווסט!
#BeasleyToo
והתואר שחקן הקלאץ הגרוע של השנה מוענק ל…קמבה ווקר!
תודה על הסיקור 🙂
איך אני אוהב את מאנו… שלא יגמר לעולם!
תודה רבה על(עוד) יופי של סיקור!
בלי שנשים לב זו כבר העונה ה-10 של ספולסטרה בהיט. בליגה של ימינו זה בהחלט הישג לא מבוטל.
פלוס שבע כעוזר. הבנאדם כבר חלק מהמועדון.
מתחת לראדר אומנם אבל שווה לשים עין על פורטלנד שמתחילה להתחבר לאיטה ולאסוף נצחונות. על מאנו כבר מזמן נגמרו לי המילים וכרמלו ממשיך את המגמה המדהימה שכל קבוצה שהוא עוזב משתפרת פלאים…
מוזר להגיד את זה אבל ממש מרענן לראות את הניקס השנה ואת התהליך שהקבוצה הזו עוברת מרגע הליכתם של כרמלו והפיל.
לא ממעריציו הגדולים של מלו אבל הישג השיא של דנבר בשלושת העשורים האחרונים היה איתו (גמר קונפרנס ב-2009, קרדיט גם לבילאפס). אחרי שמלו עזב דנבר המשיכו לעוף בסיבוב הראשון. בקשר לניקס: הם נראים סביר מינוס. לא מאוד יציבים וממש לא הבטיחו את מקומם בפלייאוף. מאחוריהם כרגע דולקות ההיט, הבאקס ופילדלפיה וזה לא יהיה מפתיע אם הם ייכנסו והניקס יישארו שוב בחוץ. בקיצור – לא הניקס ולא דנבר "השתפרו פלאים" אחרי שהוא עזב
הסביר מינוס של הניקס זה הכי טוב שהם נראו בשלוש עונות האחרונות אז ביחס להם בעיניי זה השתפרו פלאים..
אמנם בחוץ אבל ניצחונות בקושי על מיאמי אורלנדו ושרלוט הם לא בדיוק האינדיקציה לקבוצה שמתחברת.
יש בזה משהו האמת עידו …
לא דווקא מתחברת אלא לוח זמנים קל יותר, וצורך בני' אחרי רצף הפסדים.
(עובדה שחזיתי את זה כאן לפני שבוע בערך- ולא נראה חי שידעתי שהם יתחברו)
"כרמלו ממשיך את המגמה המדהימה שכל קבוצה שהוא עוזב משתפרת פלאים…"
אז כנראה שככה נולדות פייק-ניוז
הניקס מתחילה להראות טוב ויחד עם הצעירים שלה ובנוסף להיפטר מהחוזה הגרוע של נואה אפשר יהיה להגיע למעלה
לא מזלזל בקליבלנד אבל עם כל הכבוד – יוטה בלי גובר ופייבורס לא באמת אמורה להיות דוגמא למשהו.
הקבוצה הלוהטת בליגה היא כמובן יוסטון שבניגוד לדוגמאות אחרות מראה שחיבור של כוכבי על דווקא כן יכול לעבוד. הארדן בעונת MVP ודאי (אם יש צדק בעולם) ופול מראה למה הוא (עדיין) בין הפוינטים הטהורים הטובים בליגה.
למה הוא עדין הפוינט הטהור הטוב בליגה
תודה רבה על הסיקור
ביזלי היה פוטנציאל גדול מאוד בתחילת דרכו מהדראפט ההוא גם הוא וגם רוז כבר לא יממשו את הכשרון
הבלייזרס מציגים הגנה משופרת ב 3 המשחקים האחרונים אחרי שהתדרדרו למרתפי הליגה בדירוג הגנתי בדצמבר.מעניין אם זה בגלל חולשת היריבות או שמשהו באמת השתנה לטובה .יהיה מעניין לבחון את זה השבוע במשחקים מול מינסוטה ודנבר.
תודה רבה.
http://www.957thegame.com/articles/steve-kerr-calls-%E2%80%98-damon-bruce-show%E2%80%99-live-his-bathtub
הבאקס חייבים להביא סנטר אחר. מייקר לא מתפתח כמצופה והנסון רך מדי מתחת לסל.
המצופה היה שאטריה דקיקה עם כמות מוגבלת של כישרון נראה לעין לא תתפתח לשחקן יוצא דופן. לא?
ברוגדון, סנל וכל מה שיש במחסנים תמורת דמרכוס קאזינס שגומר חוזה
חמישיה של בלדסו, מידלטון, יאניס, ג'בארי פארקר וקאזינס – אל תלך איתם מכות כי תפסיד
ומיישחק מהספסל? ג'ייסון קיד?
דלי. יכול לשמור על עמדות 1-5 אותו דבר.
OKC ומינסוטה, לא יודע איזו מהן יותר מאכזבת.
ברור שמינסוטה, זה תהליך לטווח ארוך שמתברר כאכזבה נוראית שכנראה לעולם לא תתממש. OKC הייתה הימור לטווח קצר, יש גבול לכמה מאכזב כישלון כזה יכול להיות.
בתור אוהד לייקרס, אם עוד 2-3 נבין שהקבוצה הצעירה הנוכחית היא חרטה, אני אתאכזב יותר מעל הכישלון של קבוצת פייטון+מאלון שלא באמת נקשרתי אליה כאוהד בשום שלב (והייתה מועמדת לאליפות, בשונה מהת'נדר שהיו מועמדים לתת פייט אולי לגולדן-סטייט).
* 2-3 עונות
OKC בהרבה בעיניי לפחות, ממניסוטה הציפייה בעיקר להגיע לפלייאוף אחרי מאתיים שנה והם עומדים בזה יפה עד כה.
על אוקלהומה דברו כאחת שתהפוך לקונדקטורית אחרי המהלכים של הקיץ והם לא בכיוון אפילו כרגע.
בגדול אתה צודק, אבל אצל OKC היה ברור שזה ילך לקיצוניות כלשהי, וזה באמת מה שקרה, מינסוטה מצד שני נראים די אנמיים, ת'יבודו ממשיך עם הרוטציות המוזרות שלו, ובכללי קיוויתי ליותר.
הוכח שכרמלו שיפר את.המיקס .
תודה רון על הסיקור וליאיר על הקדימון .
בענין כנפי הזבוב יאיר עגל ,לא חישבתם את.מהירות הרוח המדומה בפרדוקס הזה ,חשבו ותמצאו שאין פרדוקס.
לברון ממשיך לעבות את ממוצע הקריירה של 7-7-27. אין לאף שחקן בהיסטוריה ממוצע כזה.
מלאחר עונת הרוקי, הוא לא רשם מעולם עונה עם פחות מ-25 נק', 6 ריבאונד ו-6 אסיסט. 14 עונות רצופות של לפחות 6-6-25.
את הרף של עונה עם לפחות 6-6-25 השיגו עוד 10 שחקנים: אוסקר רוברטסון 9 פעמים, לארי בירד 4, מייקל ג'ורדן 3, הבליצ'ק הארדן וסטברוק 2, ריק בארי, ג'רי ווסט, קלייד דרקסלר וריצ'י גוורין 1.
שחקן האול אראונד הטוב בהיסטוריה
קשה מאוד להתווכח על זה
הוא צריך להתבייש ב-7 ריב. עם הנתונים שלו צריך היה להחות עם ממוצע דו ספרתי בריב. לסטף(העכבר) קרי יש ממוצע של איזה 5 ריב
בירד הוא היחיד עם ממוצעי קריירה של לפחות 24, 10, 6, וללא פציעותיו הרבות (לעומת לברון שכמעט ולא נפצע ולא נפצע כלל פציעה משמעותית ומאחל לו כך עד סוף הקריירה) היה משיג 25, 10, 6.
כך שגם בירד הוא היחיד בממוצעיו כמו לברון בממוצעיו.
1. פורטלנד קיבלה חזרה את נרקיץ' לא מזמן ואמינו הוא השחקן החשוב שלהם בהגנה. כשנרקיץ ואמינו יחד זו קבוצת הגנה חזקה מאוד.
אני לא אתיימר לומר שראיתי מספיק את שארלוט בחיי לבצע קביעה כזאת אבל… מתי קליפורד צריך להתחיל לקחת אחריות לתוצאות שלו. כשעולים ויורדים בסגל שלו באמת ניתן להגיד שהוא ממצה את הכישרון שיש לו? נכון שהוא לא אחראי לבחירת השחקנים או להחטאות שלהם אבל ההורנטס נראים סגל שיכול להשתלב בכיף במקומות 6-8 במזרח ללא פציעות גדולות.
2. כל הכבוד לניקס על הוידאו של כרמלו. הם הוציאו את העוקץ ממוטיבציית נקמה. הת'נדר ניצחו את רוב משחקי הנקמה שלהם העונה. קבלת הפנים החמה עשתה את שלה. הלילה מגיע קרדיט להורנסק על ההבנה דרך מי לשחק וגם ההבנה לא לפחד ללחוץ לזק קבוצה שהגיע לילה קודם ממשחק עם 3 הארכות. כביכול זה מובן מאליו אבל לא כל המאמנים מרשים לעצמם. העייפות פחות העדרותו של השחקן החשוב ביותר של הת'נדר העונה (סטיבן אדמס) שלבדו ניצח לא מעט משחקים השנה לא הותירה סיכויים רבים לת'נדר.
3. יוטה נראת טוב יותר ללא גובר בחמישייה. וזה למרות הטעות של ג'ו ג'ונסון במקום ג'רבקו. ההעדרות הקשה הלילה הייתה דווקא פייבורס שנותן חסימות קשוחות לקלעים ומאיים על הסל גם מחצי מרחק ולפעמים יותר תוך כדי הגנה על הסל. גם ראול נטו מאוד חסר לחמישייה השנייה. רודני הוד חייב לעבור בטרייד כל עוד יש עליו הייפ. יש מצב שעוד יצא ממנו כוכב אבל הוא לא מתאים למה שיוטה רוצה לעשות והוא פשוט גורם לשחקנים לידו לנבול. משחק קודם בבוסטון זה נראה טוב כשהזריקות שלו נכנסו אבל סטטיסטית זה קורה פחות ממה שחושבים.
לגבי הקאבס למרות המספרים של ג'יימס זה משחק ששיך לספסל שלהם. בכלל החמישייה של וויד קרובר אוסמן גרין ופריי כבר בנט חיובי של 8 ב59 דקות העונה. ובמבט על החמישיות של גיימס ווייד וקרובר קטלניות מאוד בהגנה ובהתקפה ולא בטוח שאייזיה יצליח להדחף לשם בקראנץ' טיים מול יריב7ת עם גארדים חזקים.
4. מילווקי מאוד הקשתה על יוסטון ששיחקה בb2b. הארדן נראה קצת מדדה אבל זה לא שינה. כרגע בעיני ג"ס צריכים להוכיח שהם טובים מהרוקטס ולא הפוך ובקרוב נקבל טעימונת לא מחייבת (5 בינואר בטיוטה סנטר). מילווקי כמו חצי מהליגה מלאה בפציעות ולא נוכל להעריך אותה לפני החזרה של כל הפצועים. עם סנל פארקר טרי דלי וכל הסגל יהיה אפשר להעריך איזה טרייד הם צריכים. מה שבטוח שהפציה מסיימת עונה של טלטוביץ פוגעת בהם ושווה להם לנסות לגנוב איזה קלע בטרייד מקבוצת לוטרי לקראת סוף ינואר.
5.לא ראיתי את המשחק של הקליפרס ואפילו תקציר לא בזבזתי. הקליפרס עלו עם קבוצת יורוליג ולא בוישה. ככל שעובר הזמן וככל שיותר סנטרים פורחים בליגה הערך של ג'ורדן הולך ופוחת. בסנריו נורמלי הקליפרס זורקים את העונה בפח ובוחרים בדיאנדרה האמיתי שיגיע לליגה שנה הבאה (דיאנדרה אייטון שעולה על כל הציפיות שלי כרגע ונראה פרוספקט מדהים). בפועל או שזה לא יקרה או שזה יקרה והוא יפצע…
6. ג'ייזס. נגיד שאתה מאמן בnba. לצורך העניין קוראים לך טוד ניבדו. אתה שוחק את השחקנים בהווה וכנראה תמנע מהם עתיד. הם משחקים כמות אדירה של דקות בשיטה שמכריחה אותם לעשות קילומטראז' עצום ולעבוד קשה בעבור כל סל. החמישייה הזאת עולה מול יריבה נחותה ונותנת להם בראש. הספסל שלך אם הם בכלל מרגישים פרקט בסוליה של הנעל עולה לשחק רק כאשר אין ברירה אחרת ונותנים להם להרגיש סוג ב'. בנוסף אם חמישיית הספסל נותנים להם בראשבמפגן שלשות שלא מהעולם הזה כאשר הם כבר משחקים אתה לא מתגבר אותם אלא מאפשר את השחיטה הכשרה עד שכבר מאוחר מידי כדי שהחמישייה הראשונה תוכל לעלות לשחיקה האחרונה של סוף המשחק. בנוסף לכל זה אתה גם הבוס של עצמך והמבקר של עצמך. איך אתה נראה במראה הבוקר? אני יודע שזה נשמע כאילו אני גונב כרדיט לתצוגת הספסל האדירה הזאת של טרוי בנדר כנען ואלכס לן שנראה כמו שאק לרגע אחד. ואני גם יודע שמשחק כזה שותף של יחידה כזאת לא מצריכה עדיין חשיבה מחדש של כל הארגון כי לא קל לשחזר כזו תצוגה. עדיין. טום תיבדו לא מאמן שבוע בליגה. והוא נראה הבוקר רע מאוד. ואין מה לרוץ למאזן. היה להם אחלה לוז עד כה. זהו ההפסד השני לסאנס העונה והם בעיקר ניצחו את מי ההיו צריכים והפסידו לטובים מהם (חוץ מהספרס). החגיגה שלהם תגמר מהר אם לא יבנו עומק אמיתי. ואת זה עושים על ידי פיתוח שחקנים וזמן משחק. כריס דאן מוסר ד"ש
אני באמת לא מבין מה הוא חושב לעצמו. בדרך כלל שמישהו עושה משהו לא ברור יש לזה לפחות הסבר אחד הגיוני אבל פה אני לא מוצא אותו
יש הרבה הגיון מבחינתו. הוא מאמין בהררכיה ותוצאות קצרות טווח. מבחינתו אין מה לשמור שחקן כי מחר הוא עלול להיפצע בכל מקרה. הוא לא מאמין ברפןאה החדשה וטוען שתמיד אפשר להוריד עומס באימונים על חשבון דקות משחק. הוא לא מוכן להתקדם. הנה אמנם ראיון ישן אבל די ממצה על מה שהוא מאמין
articles.chicagotribune.com/2014-01-17/sports/ct-tom-thibodeau-minutes-bulls-spt-0118-20140118_1_tom-thibodeau-heavy-minutes-total-minutes
קודם שקליפורד יסיים לקחת אחריות על תוצאות הבדיקות הרפואיות שלו אחר כך נוכל לחזור לדבר על התוצאות של הקבוצה שלו.
אני מדבר על כמה שנים של תוצאות. לא על מחלה של שבועיים (מה שזה לא יהיה). אם ידוע לך מה יש לקליפורד אשמח לדעת כי כשהכריזו על זה לא אמרו כלום. לסטיבן סיילס יש הרבה מעריצים בליגה אבל קשה לי להאמין שיעשה שינויים גדולים באמצע עונה
לגבי תיבודו – היה ידוע מראש
השמיד את הפרויקט הצעיר והמעניין של מינסוטה.
שיעוף כבר מהליגה
ג'ון אתה מלא בפנינים
לגבי הדקות אני מפנה שוב לראיון נחמד של רדיק.
הפעם עם טאונס.
טאונס ממש חזק בקטע של מודעות לגוף וכל מה שמשתמע מכך, ורדיק שואל אותו על כמות הדקות.
בכל מקרה רדיק מציין שלכל שחקן יש כמות דקות שלאחר כמה שנים בליגה הוא יכול לדעת מה טוב לו ומציין לדוגמא שהוא אמר לפילדלפיה שהוא לא יכול לשחק מעל 36 דקות למשחק, ולא מעוניין לשחק מתחת ל 28 דקות משחק.
הכוונה היא שהרבה שחקנים מעוניינים לשחק מספר מסויים של דקות כי הם יכולים להיות אפקטיבים בתחום הזה.
המחשבה מבחינת הרוטציות הקצרות היא להגביר אפקטיביות של כל שחקן שמשחק. השאלה האמיתית היא איפה התחום העליון וההשפעה לטווח ארוך.
ת'יבודו לדעתי חוצה את הגבול העליון פעם אחר פעם, אבל זו גם אשמת השחקנים שלא באים ומציבים לו גבול. טאונס אמר שת'יבודו מאפשר דלת פתוחה ששחקנים יכולים לדבר איתו בנושאים האלו. שאלה שמטרידה אותי במינסוטה זה מה הסיפור עם בייליצה ולמה הוא פתאום הפסיק לראות מגרש. האם הוא אמר לת'יבודו שהוא רוצה לראות יותר דקות ובתמורה מקבל סדרת חינוך או שיש איזו פציעה או משהו כזה?
בכל מקרה מסכים שמשהו במינסוטה חייב להשתנות. בטח עם כמות הדקות הלא הגיונית לשחקני החמישייה
משעשע החיבור הזה בין הדלת הפתוחה ל-"האם בייליצה אמרה לת'יבודו שהוא רוצה לראות יותר דקות ובתמורה מקבל סדרת חינוך" –
"יש לי מדיניות דלת פתוחה. כל מי שבא יחטוף אותה בדרך החוצה".
מדיניות הדלת הפתוחה של ת'יבודו:
https://goo.gl/images/cAVxEq
אחרי שאחד משחקני הספסל מבקש לקבל יותר דקות:
https://goo.gl/images/uXYbAV
דאונתני גם חוטא בזה לא כמו תיבודו, ראיית אתמול את הארדן והרוטציה הסופר קצרה? הארדן אתמול התהלך על המגרש ונראה שחוק, הקבוצה דידתה על המגרש וכמעט נפלה מהרגליים.
הארדן משחק פצוע. בקטע הזה זה עליו. הוא לא מוכן להפסיד משחקים.
לגבי דאנת'וני אני מסכים במידה.
אני סך הכל חושב שהגישה של 9 שחקני רוטציה קבועים לא פחות נכונה מהגישה הספרסית של שיתוף 12 שחקנים במשחק.
אבל העניין הוא מה קורה כשיש פציעות ואיך ממשיכים ברוטציה של 9 ושומרים את כולם בסגל מוכנים לעלות ולשחק דקות משמעותיות.
אני חושב שבמקרה הזה ספציפית לרוקטס אין באמת שחקנים שמוכנים לדקות האלו מעבר לשחקן ה 9 ולכן או שמורי יביא שחקן כזה בטרייד דד ליין, או שדאנתוני יהיה חייב לקבל הפסדי לו"ז
הימים האלה נגמרו…. נראה לך שסטף או דוראנט יכולים לגשת לקר ולומר לו שהגוף שלהם יעמוד ב42 דקות? מי שואל אותם? אולי רק לחומרא (להוריד מהמגרש) אבל לא הפוך. יש מכשור שבודק אותם. יש ישיבות עם צוות האימון וכו'. בטח בעונה הרגילה….
בנוסף אומנם יש לטיבס 3 שחקנים בטופ 14 בדקות משחק (באטלר שני וויגינס 8 וטאונס 14) הם מזייפים בכמות המטראז' למשחק חוץ מבאטלר שרביעי בכמות קילומטראז למשחק. וויגינס מקום 20 וטאונס 29. סטף קארי ב32 דקות זז במשחק יותר ממה שוויגינס עושה ב37 דקות. כך שאתה לא באמת ממקסם את פוטנציאל הקצב של האיילות האתלטיות האלה והם למדו לבד איך לעגל פינות (ברור שקצב ופוזשינים וסגנון התקפי מכתיבים את כל זה אבל תעיינו ברשימה ותראו שהיא מגוונת).
https://stats.nba.com/players/speed-distance/?sort=DIST_MILES&dir=1&CF=GP*GE*15:MIN*GE*10&Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season
אני ממש לא מסכים עם הקביעה של 'זיוף' מטראז'ים במשחק.
זה לגמרי עניין של פילוסופיית משחק.
קבוצות שמשחקות הרבה לרוחב, דוגמת הספרס, ג"ס ומהסוג הזה, הקלעים שלהם יעשו הרבה יותר מרחק במשחק.
קבוצות כמו יוסטון משחקות על מינימום תנועה רוחבית ומקסימום תנועה לכיוון הסל.
זה מתבטא הרבה בכמות מסירות למשחק, אבל לא בהכרח מצביע על יעילות לכאן או לכאן.
https://mobile.twitter.com/haralabob/status/941888256911671296/photo/1?ref_src=twsrc%5Etfw&ref_url=https%3A%2F%2Fs9e.github.io%2Fiframe%2Ftwitter.min.html%23941888256911671296
לגבי ת'יבודו, מסכים שהוא מגזים כאן עם כמות הדקות, אבל כן חושב שלמה שהשחקנים מרגישים יש משמעות רצינית והאפקטיביות שלהם מושפעת מאלמנטים מנטליים לא פחות מפרמטרים פיזיקליים מדידים. כששחקן ספסל יודע שיש לו 15 דקות להשפיע על המשחק מאשר לנסות ולתת אימפקט ב 6-7 דקות, זה משפיע הרבה על היעילות שלו כרול פלייר. לפעמים לשלילה אבל בדרך כלל לחיוב.
ת'יבודו לפילוסופיית המשחק שלו צריך למצוא את ה9 שהוא סומך עליהם. לא כולם צריכים לשחק כמו הספרס.
ולגבי הגבול התחתון של השחקנים, זה יותר תקף לכוכבים שכל דקה שלהם על המגרש חיובית לקבוצה.
שחקן כמו לברון יכול להגיד אני מרגיש נוח לשחק 36-7 דקות למשחק. פחות מזה מוריד מהאפקטיביות שלי ושל הקבוצה.
אתה יכול להגיד שמדובר על סטטיסטיקה אישית אבל לדעתי זה פשוט עניין של קצב ושחקנים שמרגישים את הגוף שלהם.
הארדן אותו דבר, לשחק 30 דקות יוציא אותו מהקצב אז הוא יגיד למאמן, תן לי 36 דקות למשחק וזה לא יפגע באפקטיביות שלו, אלא יעלה אותה.
שני השחקנים האלו אגב, שמובילים את הליגה בדקות למשחק, הם גם מהשחקנים העמידים בליגה מבחינת פציעות וכמות משחקים.
לברון פשוט מדהים, אף פעם לא הייתי מאוהדיו אבל לא שמעתי על שחקן היסטורי שעוד משיג שיפור כזה בגילו ומס' עונותיו בליגה
דווקא יש הגיון והוא ישן מאד.
אתם תקראו לי המפקד ואני אקרע לכם ת'תחת. קשה באימונים קל בקרב. וכל יתר הזבאלה הזה.
כאילו, סדרת חינוך לחמישיה הבכירה. וממילא המשך הרוסטר ירעד מפחד.
לאור 19.1
לוקה דונצ'יץ' שמע שב- NBA אוהבים היילייטס ושואו, אז הנה הוא מסדר לעצמו את הבחירה מס' 1 עם דאבל אנקל ברייקר:
https://www.youtube.com/watch?v=06j-Mv4q1y0
וכדי לחזק, עושה באותו משחק את זה:
https://www.youtube.com/watch?v=nzUTc9QWu78
תודה על הסיקור.
כבר אמרו הכל לפני, רק אציין את קבלת הפנים החמימה לכרמלו בניו יורק והסרט המפרגן, לעומת מה שקיבל פול ג'ורג' באינדיאנה. סרט של כל הגדולים במועדון (כולל הרבה קטנים) בלי להראות אפילו תמונה אחת שלו. לא מכבד את המועדון.
לגבי מקומו של לברון בהיסטוריה – לדעתי טופ 3. בלי קשר להיסטוריה שתלויה גם בהישיגים קבוצתיים – יש את השאלה הפשוטה והכי בסיסית מהשכונה: אם אתה המאמן שבוחר ראשון ויש לך את כל השחקנים בכל הזמנים בשיאם – את מי אתה בוחר ? כל כך פשוט, כל כך קשה.
אני כנראה אבחר בקווין דוראנט.
שאק. תורך (עד לחמישיה)
בחירה טובה. לברון
אין כל הזמנים, זה מגוכח השחקנים של היום כל כך יותר טובים מאלה שלפני 15-20 שנה אני לא מדבר על שנות ה80 ועל שנות ה60 בכלל, אם אתה שם את לברון וקרי בשנות ה90 הם משיגים ממוצעים של צמברליין ושוחטים את הליגה אתה באמת מדמיין את ההגנה הדי עלובה באותה תקופה עוצרת אותם? זה אבולציה, מבחינת רמת משחק לברון השחקן הטוב בהיסטוריה נכון להיום (בעתיד זה ישתנה אבולציה).
דאונתני פשוט מפגר הוא שוחק את השחקנים שלו יש לך רוטצייה כל כך קצרה בבק2בק, או שתרחיב את הרוטציה או שתוותר על המשחק,הארדן אתמול נפל מהרגליים.
תיבודו מחריב קבוצות, המאזן שלהם כל כך שקרי שאלילת המזל חייבת להתאזן, הם קבוצה שלא שווה פלייאוף שום תוכנית משחק, התקפה שבנוייה על מייד ריינג ולא על יעילות זריקות ,והגנה הICE שהליגה מזמן קלטה איך לחורר, והדבר הגרוע ביותר שהצעירים הולכים אחורה ונשחקים מאשר להתקדם, לא וויגנס ולא טאונס התקדמו בשום פרמטר מאז שהגיע
המשחק אולי משתנה כל הזמן. השחקנים, פחות.
את שאקיל ראיתי משחק עם שחקני הדור הנוכחי.
וגם ראיתי אותו משחק מול אלאג'ואן.
ואת אלאג'ואן (כחלק מתאומי המגדל 1.0),
ראיתי משחק מול קארים, כאשר זה היה עדיין שחקן אדיר, אבל מעבר לשיאו.
המסקנה שלי?
נכון, הכדורסל השתנה. אבל אין לי ספק בכלל שקארים (בשיאו) גם בכדורסל של ימינו היה אחד השחקנים הדומיננטיים בליגה.
(וישנם כמובן הנתונים האמפיריים, כמו ניתור ורטיקלי, שמראים שהאתלטיות של ג'ורדן הייתה באמת יוצאת דופן. לכל תקופה)
גיא אני אוהב לרוב את התגובות שלך אבל לחשוב שלקארים בשיאו יש סיכוי זה בדיחה עצובה, איך בדיוק הוא היה מתמודד מול האתלטיות השליטה בכדור הזריזות הקליעה … של היום, אתה באמת רואה אותו מצליח לשמור בחילופים, אני לא מדבר על כך שההתקפות היו כל כך מוגבלות, ראית את 63 הנקודות של גורדן מול סלטיק הגדולה, ראית את גורדן ב88 בעונת השיא תביט באיטיות של ההגנות עד כמה הם טיפשות עד כמה הקליעה, עד כמה השליטה בכדור ויכולת המסירה והתנועה עלובה שקבוצת מכללות של היום לוקחת אותה ,המסירה לאותיות בבוסטון שנחשבה להתקפה חכמה היא כל כך פרמטיבית היום, אני חייתי את התקופה הזאת עם כמה שזה עצוב העולם כל כל התקדם שלחשוב שלאיזה שחקן בשנות ה80-70 יש סיכוי מול הכדורסל היום זה הזוי,
תביט בכמה מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה מעיניים של היום ותבין את הבדלי הרמה, השחקנים כל כך טובים יותר, חכמים יותר, מאומנים יותר…
https://youtu.be/_CrT6pCvpNc
https://youtu.be/xZDUCiobFMw
לגבי קארים עם הסט יכולות בשיאו הוא לא היה נכנס לליגה היום (והוא השחקן הגדול בהיסטוריה לטעמי אבל יש הבדל עצום בין גדולה הסטורית לרלוונטיות ויכולת משחק)
https://youtu.be/OwkHJBkykPc
גיא אני אוהב לרוב את התגובות שלך אבל לחשוב שלקארים בשיאו יש סיכוי זה בדיחה עצובה, איך בדיוק הוא היה מתמודד מול האתלטיות השליטה בכדור הזריזות הקליעה … של היום, אתה באמת רואה אותו מצליח לשמור בחילופים, אני לא מדבר על כך שההתקפות היו כל כך מוגבלות, ראית את 63 הנקודות של גורדן מול סלטיק הגדולה, ראית את גורדן ב88 בעונת השיא תביט באיטיות של ההגנות עד כמה הם טיפשות עד כמה הקליעה, עד כמה השליטה בכדור ויכולת המסירה והתנועה עלובה שקבוצת מכללות של היום לוקחת אותה ,המסירה לאותיות בבוסטון שנחשבה להתקפה חכמה היא כל כך פרמטיבית היום, אני חייתי את התקופה הזאת עם כמה שזה עצוב העולם כל כל התקדם שלחשוב שלאיזה שחקן בשנות ה80-70 יש סיכוי מול הכדורסל היום זה הזוי,
תביט בכמה מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה מעיניים של היום ותבין את הבדלי הרמה, השחקנים כל כך טובים יותר, חכמים יותר, מאומנים יותר…
https://youtu.be/_CrT6pCvpNc
https://youtu.be/xZDUCiobFMw
לגבי קארים עם הסט יכולות בשיאו הוא לא היה נכנס לליגה היום (והוא השחקן הגדול בהיסטוריה לטעמי אבל יש הבדל עצום בין גדולה הסטורית לרלוונטיות ויכולת משחק)
https://youtu.be/OwkHJBkykPc
גיא משום מה זה לא מאשר את התגובה שלי,
גיא אני אוהב לרוב את התגובות שלך אבל לחשוב שלקארים בשיאו יש סיכוי זה בדיחה עצובה, איך בדיוק הוא היה מתמודד מול האתלטיות השליטה בכדור הזריזות הקליעה … של היום, אתה באמת רואה אותו מצליח לשמור בחילופים, אני לא מדבר על כך שההתקפות היו כל כך מוגבלות, ראית את 63 הנקודות של גורדן מול סלטיק הגדולה, ראית את גורדן ב88 בעונת השיא תביט באיטיות של ההגנות עד כמה הם טיפשות עד כמה הקליעה, עד כמה השליטה בכדור ויכולת המסירה והתנועה עלובה שקבוצת מכללות של היום לוקחת אותה ,המסירה לאותיות בבוסטון שנחשבה להתקפה חכמה היא כל כך פרמטיבית היום, אני חייתי את התקופה הזאת עם כמה שזה עצוב העולם כל כל התקדם שלחשוב שלאיזה שחקן בשנות ה80-70 יש סיכוי מול הכדורסל היום זה הזוי,
תביט בכמה מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה מעיניים של היום ותבין את הבדלי הרמה, השחקנים כל כך טובים יותר, חכמים יותר, מאומנים יותר…
https://youtu.be/_CrT6pCvpNc
https://youtu.be/xZDUCiobFMw
לגבי קארים עם הסט יכולות בשיאו הוא לא היה נכנס לליגה היום (והוא השחקן הגדול בהיסטוריה לטעמי אבל יש הבדל עצום בין גדולה הסטורית לרלוונטיות ויכולת משחק)
https://youtu.be/OwkHJBkykPc
גיא אני נוטה יותר לכיוון של רובין – אבל – אני לוקח בחשבון את מייקל באבולוציה של ימינו. עדיין, לטעמי, הוא נמוך וחלש מלברון, ולא קולע מרחוק ברמה של דוראנט
יש הבדל בין הכדורסל של פעם, לבין היכולות הפיזיות.
הכדורסלהתפתח. המיומנויות השתכללו. נכון.
אבל –
לא הייתה איזו "קפיצה אבולוציונית" ב-3 העשורים האחרונים.
הנותנים הפיזיים של אלאג'ואן ורובינסון לא נופלים מאלו של שום שחקן ציר כיום.
וקארים?
אני זוכר מצוין את משחקיו מול תאומי המגדל.
זה אותו אלאג'ואן שניצח את שאקיל,
שקארים קלע עליו 27 נק' למשחק. וזו הייתה עונתו ה-17 של קארים, כאשר מולו אלאג'ואן וראלף סמפסון.
המחשבה ששחקנים שנתוניהם הפיזיים מוכחים, שברמת האתלטיות לא נופלים מהשחקנים של ימינו, ושה-IQ הכדורסלני שלהם גם הוא מוכח,
לא היו מסוגלים להסתגל לכדורסל של ימינו –
זו לטעמי, טעות בתפיסה.
אם ג'ורדן היה משחק כיום?
הוא היה מבין את חשיבות קו ה-3, והיה קורע את התחת בשביל להגיע ל-35%+ בשביל להיות רלוונטי.
אם קארים היה משחק כיום?
הוא היה לומד לשמור על הפיק אנד רול, ומנצל את מוטת הידיים האינסופית שלו בשביל להפריע לזריקות מבחוץ.
זה לא נותן לי לשים לך קישורים כדי שתראה את לייקרס ובוסטון הגדולות את שיקגו ואת הבאקס ב72, לחשוב שאפשר לקחת שחקן משנות ה80 ו90 ולשים אותו היום זה לא הגיוני פשוט, גיא תצפה במשחק הגמר משנת 87 ותחזור אליי
ברוך,
ראיתי את המשחקים.
לא טענתי שהלייקרס של 87', עם משחקה של אותה שנה, זוכה כיום באליפות.
טענתי שאם תיקח את קארים בשיאו, ו-"תקפיץ" אותו לתקופתנו, הוא עדיין יהיה שחקן על.
אתה חושב שהוא לא היה מנצל את האימונים של ימינו בשביל להשתפר?
את ההתקדמות בכל הנוגע לכושר גופני, וכושר משחק?
אתה חושב שהגובה שלו היה הופך לפחות משמעותי?
או שה-IQ שלו היה פתאום צונח?
אני חושב בדיוק את ההפך.
אני חושב שהוא היה מנצל את העובדה שאין כיום שחקנים עם אותם מיומנויות שהוא ידע להציג, ושהוא היה בולט עוד יותר, על רקע החולשה היחסית של שחקני הפנים כיום.
אתה רואה מה אמביד עושה. עכשיו תוסיף לאמביד עוד 5 סנטימטרים.
אני עם גיא
שחקנים שנולדו עם כישרון יכולים לשחק בכל תקופה .כל המוזכרים לעיל היו שולטים בליגה גם היום ללא שום בעיה,כאשר הם זוכים לתנאי האימון של היום ….אין שום סיבה שג'אבר או אלג'וואן לא שוחטים את בוגי,הגבה או כל גבוהה שלא יהיה.
אם הוא היה נולד נכון להיום כמובן שזה היה תקף, אם הוא היה מקבל את האימונים של היום, אבל השחקן ששיחק בשנות ה70 עם האימונים שקיבל היום לא היה מתאים לליגה חד וחלק
לרובין: אין מצב שכארים, עם כל הכבוד הרב, הוא השחקן הטוב בכל הזמנים ולא ברור בכלל שהוא הטוב בכל הזמנים בעמדתו!
כארים זכה באליפות עם גארדים היסטוריים (אוסקאר במילווקי ומג'יק בלייקרס ושם היה עוד כוכב על כמו וורת'י וכוכבים כמו סקוט וקופר). לצד מייקל בשיקאגו לא היה שחקן פנים ברמה של סופרסטאר ולא היה כלל ציר רציני.
ג'ורדן כגארד היה נפלא במידה דומה בשני צדי המגרש יותר מכארים כציר ושחקן חכם לא פחות מכארים ומנהיג ווינר ותחרותי אף יותר מכארים.
וילט בכל מקרה ציר טוב מכארים כשהיה מעולה באותה מידה בשני צדי המגרש יותר מכארים, ריבאונדר לא פחות טוב אם לא יותר (המספרים העודפים בהרבה של וילט לא אומרים בהכרח שהיה אוב יותר כי אז שחקני החוץ והס"פ לא כ"כ השתתפו בעבודת הריבאונד) מוסר טוב יותר וחוסם טוב לא פחות וכנראה יותר (וגם הוכיח שיכול להוביל קבוצה לאליפות כשעשה זאת פעמיים).
יש מצב לראות גם את ראסל לפני כארים שהוא עם ההגנה והריבאונד והחסימה היה מהטובים ביותר בליגה וזכה 5 פעמים ב-MVP של העונה והיה השחקן המוביל של הסלטיקס שהנהיג אותה לשיאי אליפויות.
בכל מקרה אין מצב לראות את כארים כשחקן הטוב בכל הזמנים ולא נקאה גם לראותו כטוב ביותר בעמדתו.
אתה בכלל ראית את קארים משחק? אוסקר במילווקי היה עם ברכיים דפוקות וקארים הוביל אותם לאליפות (זה הסיבה שאוסקר רוברטסון די אוברייטד והמצא נמוך כל כך בכל דירוג היסטורי פרט לזה של מנחם), היחיד שקארים התקשה מולו זה לא צמברליין זה בכלל מוזס מלון, את צמברליין ראיתי בדמדומיו, גורדן היה מדהים ואין לי בעיה שיטענו שהוא הגדול מכולם אני עדיין הולך עם קארים.
קרמר אני יכול לדעת בין כמה אתה?
לרובין: אני בגיל שראה את כארים עדיין ביכולת מעולה בלייקרס ובחרתי בצד של הסלטיקס בהנהגת בירד.
כארים היה שחקן אדיר והיסטורי אך עדיין אין מצב שהוא לפני מייקל ולא לפני וילט.
לגבי אוסקאר: כדי שתבדוק שוב, כי אוסקאר מדורג אצל רבים כאחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים ולא רק אצל מנחם.
ראה למשל בדף עליו באתר הנב"א. יש הפניה לדף זה מהערך עליו בויקיפדיה בקישורים החיצוניים (ראיתי בויקיפדיה העברית אך אני מניח שהפניה זו קיימת גם בויקיפדיה האנגלית).
*כדאי שתבדוק.
ממשיך איתך. נו טוב, Mj
האקים. אתה הולך להפסיד
על מי MJ אמור לשמור? 😃
טימי
טימי ושאק? אתה הולך חזק פנימה. אני לוקח את סטף
שיט.
מרגיש כמו ריקי רוביו. סטף היה הבא שלי.
צריך לבן וצריך 3. הציפור
מג׳יק
אתה צפוי.
כמו לבחור בסטיב נאש או בסטוקטון.
אבל יש לי פיתוי להעמיד בק קורט שיטרלל אותך.
לכן אני מצרף למייקל את AI. ועכשיו בוא נשחק
בחירה גדולה AI אבל למרות שהקבוצה שלך מרגשת ואימתנית בצבע – אני לא רואה איך אתה משיג נגדי יותר מחמישה סטופים ברבע 😃
אם לנסות להיות רציניים – אני חושב שהשובר שוויון שלך זה שאק, אבל לי יש שניים: דוראנט ולברון.
דווקא לא.
הבעיה שלי איתך זה סטף ו- kd על הפרימטר. במיוחד דוראנט שהוא באמת חייזר, גארד בגובה 7 פיט, ואת מי אזרוק עליו? לארי? טימי?
לברון אצלך קצת הולך לאיבוד עם מג'יק ביחד. יותר מדי חוכמת משחק.
אצלי אתן ללארי את המפתחות עם שני השדים מייקל ואייברסון במשחק שכונתי. תעשו עם הכדור מה שאתם רוצים. במקרה הגרוע תמצאו את הדרך לשאק. וטימי ינקה מה שנשאר. אני בסדר.
ניתחת טוב. נראה לי שבסדרה אני אקח. היית צריך ללכת ראשון על לברון ולהתפשר בסנטר. רוצה את ווסטברוק?
זה עצוב. ראסל האתלט הכי מדהים מכל אלה הגדולים וזה אפילו לא קרוב. ואין לו מקום שם. עוד לא. אולי אף פעם לא.
טובים אתם.
ומשעשעים
תודה רבה רון.
ההפסד של מילוואקי הלילה רשום על הפריק – הוא חייב אבל חייב לקלוע מידריינג' אם מילווקי רואים את עצמם עוברים סיבוב ראשון. זה פשוט מבאס לראות אותו משחק וקולע רק כשהוא על הטבעת
תודה רון, סיקור נהדר!
גיא משום מה זה לא מאשר את התגובה שלי,
גיא אני אוהב לרוב את התגובות שלך אבל לחשוב שלקארים בשיאו יש סיכוי זה בדיחה עצובה, איך בדיוק הוא היה מתמודד מול האתלטיות השליטה בכדור הזריזות הקליעה … של היום, אתה באמת רואה אותו מצליח לשמור בחילופים, אני לא מדבר על כך שההתקפות היו כל כך מוגבלות, ראית את 63 הנקודות של גורדן מול סלטיק הגדולה, ראית את גורדן ב88 בעונת השיא תביט באיטיות של ההגנות עד כמה הם טיפשות עד כמה הקליעה, עד כמה השליטה בכדור ויכולת המסירה והתנועה עלובה שקבוצת מכללות של היום לוקחת אותה ,המסירה לאותיות בבוסטון שנחשבה להתקפה חכמה היא כל כך פרמטיבית היום, אני חייתי את התקופה הזאת עם כמה שזה עצוב העולם כל כל התקדם שלחשוב שלאיזה שחקן בשנות ה80-70 יש סיכוי מול הכדורסל היום זה הזוי,
תביט בכמה מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה מעיניים של היום ותבין את הבדלי הרמה, השחקנים כל כך טובים יותר, חכמים יותר, מאומנים יותר…
https://youtu.be/_CrT6pCvpNc
https://youtu.be/xZDUCiobFMw
לגבי קארים עם הסט יכולות בשיאו הוא לא היה נכנס לליגה היום (והוא השחקן הגדול בהיסטוריה לטעמי אבל יש הבדל עצום בין גדולה הסטורית לרלוונטיות ויכולת משחק)
https://youtu.be/OwkHJBkykPc
ראה תגובתי אליך בתגובה 24.1.1.1.12 בשעה 23:57.
זו תגובה לתגובת רובין האחרונה לגבי שכארים לדעתו הטוב בכל הזמנים.
אתה בכלל ראית את קארים משחק? אוסקר במילווקי היה עם ברכיים דפוקות וקארים הוביל אותם לאליפות (זה הסיבה שאוסקר רוברטסון די אוברייטד והמצא נמוך כל כך בכל דירוג היסטורי פרט לזה של מנחם), היחיד שקארים התקשה מולו זה לא צמברליין זה בכלל מוזס מלון, את צמברליין ראיתי בדמדומיו, גורדן היה מדהים ואין לי בעיה שיטענו שהוא הגדול מכולם אני עדיין הולך עם קארים. לגבי הסנטר הגדול מכולם התחרות אפילו לא קרובה, קארים בלי תחרות (וזו העמדה החזקה ביותר היסטורית)
קרמר אני יכול לדעת בין כמה אתה?
אני בגיל שראיתי את כארים עדיין משחק נפלא בלייקרס בהנהגת מג'יק ובחרתי בצד של היריב הגדול והחבר הלא פחות גדול של מג'יק, לארי בירד.
כארים היא אדיר אך עדיין אין מצב לראות בו את הכדורסלן הטוב בעל הזמנים ואף לא את שחקן הציר הטוב בכל הזמנים.
מייקל ווילט היו שחקנים שלמים יותר בגלל היתרון בהגנה האישית והם היו שחקנים לא פחות חכמים ולא פחות מגוונים.